בכור לאמו
המצווה חלה על "פטר רחם": הבן הראשון שנולד לאמו, בלידה רגילה. בן שנולד בניתוח קיסרי פטור.
פדיון הבן הוא מצווה מהתורה: האב פודה את בנו הבכור בחמישה סלעי כסף שהוא נותן לכהן.
המקור הוא מכת בכורות במצרים. הקדוש ברוך הוא הציל אז את בכורי ישראל, ומאז הם קדושים לו וצריכים פדיון.
"קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר, פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, לִי הוּא" שמות יג, ב
החיוב מוטל על האב, משעה שמלאו לבן שלושים יום. אם האב לא פדה, הבן פודה את עצמו כשיגדל.
הטקס עצמו קצר. הוא נערך בנוכחות הכהן, המשפחה והחברים, ואחריו יושבים לסעודת מצווה.
אלה התנאים העיקריים. אם יש ספק במקרה שלכם, שאלו רב.
המצווה חלה על "פטר רחם": הבן הראשון שנולד לאמו, בלידה רגילה. בן שנולד בניתוח קיסרי פטור.
אם האב כהן או לוי, או שהאם בת כהן או בת לוי, אין חובת פדיון.
פודים ביום ה-31 ללידה. אם הוא חל בשבת או בחג, דוחים למוצאי השבת או ליום שלמחרת. מי שלא פדה בזמן פודה מאוחר יותר.
דמי הפדיון הם חמישה סלעים, כ-100 גרם כסף טהור (יש דעות שונות בשיעור המדויק). נותנים מטבעות כסף או חפץ ששווה את הסכום. נהוג שלא לפדות בשטרות או בצ'ק.
החיוב חל רק כשהבן חי ביום ה-31. אם חלילה נפטר לפני כן, אין חובת פדיון.
האב הוא שפודה את בנו. אם האב נפטר או לא פדה, הבן פודה את עצמו כשיגדל.
הטקס קצר, ולרוב נמשך בין רבע שעה לחצי שעה. הנוסח המדויק משתנה בין העדות, והכהן מנחה אתכם בו.
מתאמים עם כהן, מכינים את מטבעות הפדיון ואת הסעודה. נהוג להביא את התינוק אל הכהן על מגש נאה.
האב מודיע שזה בנו הבכור. הכהן שואל אותו במה הוא חפץ יותר: בבנו, או בחמשת הסלעים. האב עונה שהוא חפץ בבנו.
האב מברך שתי ברכות, "על פדיון הבן" ו"שהחיינו", ומוסר את המטבעות לכהן.
הכהן מעביר את המטבעות מעל ראש התינוק ואומר: "זה תחת זה, זה חילוף זה, זה מחול על זה". הכסף בא במקום הבן.
הכהן מניח את ידיו על ראש התינוק ומברך אותו בברכת כהנים. נהוג שהוא מברך גם על כוס יין.
המשפחה והאורחים יושבים לסעודה חגיגית, עם דברי תורה, שירים וברכות.
כהנים שעורכים פדיון הבן. מתקשרים אליהם ישירות ומתאמים מועד.
אנחנו מוסיפים רק כהנים שאישרו את הפרטים שלהם. מחפשים כהן באזור שלכם? השאירו פרטים למטה ונחזור אליכם.
משאירים שם, אזור וטלפון, ואנחנו מוסיפים אותך אחרי אישור.
כדאי לתאם עם הכהן כמה ימים מראש, ולוודא איתו את השעה ואת המקום.
לא. המצווה חלה רק על "פטר רחם", בן שנולד ראשון בלידה רגילה. בן שנולד בניתוח קיסרי פטור, וגם אח שנולד אחריו בלידה רגילה פטור.
הבן חייב לפדות את עצמו כשיגדל. אין הגבלת זמן, ואפשר לפדות גם בגיל מבוגר.
חמישה סלעים, שהם כ-100 גרם כסף טהור. בפועל נותנים מטבעות כסף ייעודיים לפדיון הבן או חפץ ששווה את הסכום. השווי בשקלים משתנה לפי מחיר הכסף.
הכסף ניתן לכהן במתנה גמורה והוא שלו. יש כהנים שבוחרים להחזיר אותו אחרי הטקס, אבל הם לא חייבים, ואין לסמוך על כך מראש.
כן. הפדיון עצמו הוא נתינת הכסף לכהן והברכות. הסעודה היא מנהג ישראל ונחשבת סעודת מצווה, אבל הפדיון חל גם בלעדיה.
לא פודים בשבת וביום טוב. דוחים את הפדיון למוצאי השבת או החג, או ליום שלמחרת. אם היום חל בתענית או בחול המועד, המנהגים שונים, וכדאי לשאול רב.
מחפשים כהן באזור שלכם, רוצים להצטרף לרשימה, או שיש לכם שאלה? השאירו פרטים ונחזור אליכם.